טוב, נראה לי שמישהו צריך להגיד את זה.
מתנחלים - אני מכיר כמה חבר'ה על הכיפק מעבר לקו הירוק, אבל בגדול אני חושב שמי שגר היום מעבר לקו הירוק הוא במקרה הטוב נודניק, ובמקרה הרע פנאט.
מכאן ועד לקחת את החוק לידיים ולהחליט שאני כאומן לא מוכן להופיע בפני אזרחי המדינה, שומרי חוק, יש דרך ארוכה. אין כל ספק שהאמנים הם שהתחילו את כדור השלג המטופש הזה. אם הייתי רוצה לשמוע את הדעות הפוליטיות שלהם, הייתי מצביע להם בכנסת. אני לא מעוניין בדעה הפוליטית לא של בעל המכולת שלי ולא של השחקן שעומד על הבמה בהצגה שעליה שילמתי ממיטב כספי. אמנים צריכים לעסוק באמנות, ולא בפוליטיקה, וכמו שאין לכם בעיה להופיע בחו"ל, ולא צריכה להיות לכם בעיה להופיע במצרים או בעזה, ככה לא צריכה להיות לכם בעיה להופיע באריאל, או על הירח, כל עוד נותנים לכם חמצן ואבטחה ראויה.
כמובן שהפוליטיקאים עצמם לא טומנים את ידם בצלחת ובמקום להרגיע את הרוחות, ישר טיפסו על עצים ועשו רעש גדול.
שורה תחתונה רציתי לומר לכולכם - פשוט תסתמו. נמאסתם. כולכם. כן, גם את
7 comments:
איתי,
כמה תיקונים קלים למה שאמרת:
אין כאן שום עניין של לקיחת חוק ליידים. אין חוק שמחייב אמנים להופיע במקום כלשהו, ומעבר לזה - אף אחד לא אמר שהוא לא מוכן להופיע בפני מישהו, אלא במקום כלשהו. אני מאמין שמותר להם, כמו שלדורמנים במועדון בתל אביב מותר למנוע שירות ממישהו שלא מוצא חן בעיניהם, או שלך מותר, בתור יוצר תוכנה, להחליט שאתה לא מוכן לעבוד עבור מישהו שתומך במשהו שמרע לך.
אין ספק שההחלטה לפרסם את המכתב הזה היא פוליטית, בדיוק כמו ההחלטה לבנות את המקום הזה. מותר לאנשים להשתמש בכישורים שלהם בתור משאב ולמנוע אותו כדי להשיג מטרות (כמו שאנשים עם כסף, למשל, מאיימים שהם יעזבו את הארץ אם לא יתנו להם הקלות במס).
וחוץ מזה, למרות שזה לא קשור למה שכתבת, הנה עוד קצת חומר, אפרופו מימון, על היכל התרבות אריאל:
http://theothermag.com/israel/2010/08/19246
אהוד היקר,
תרשה לי להגיב לדברייך ולדוגמה שבחרת לצורך ההשוואה.
אם אדם עובד בגוף ציבורי שממומן ציבורית, ומשכורתו מגיעה מאותו הגוף, הוא איננו יכול בשום אופן להרשות לעצמו להחליט היכן להופיע.
כשיהיו לכל יפיי הנפש השמאלנים, מופע פרטי הממומן מכספם, זו תיהיה זכותם!
במקרה או שלא במקרה באריאל מתגוררים לא מעט מטובי לוחמי צה"ל שלא יההססו להגן עליך בין אם אתה ימני או שמאלני.
בקיצור, מדובר בעיר שבכל הסדר עתידי, עתידה להשאר במסגרת גושי ההתיישבות,שהם בקונצנזוס.
מירב, אשתו של
נדמה לי שאמרתי לכם לסתום, לא?
ברשותך, איתי.
מירב,
כל אחד יכול להחליט מה הוא עושה, עם ההשלכות המתבקשות. אפילו בגוף ציבורי (שם קוראים לזה שביתה). הגוף עצמו יכול להחליט אם הוא מפטר את השחקנים האלו או לא. אני חושב שהרבה מהרעש נובע מזה שקצת קשה לפטר שחקנים טובים, וכל כך הרבה. דה-לגיטימציה של העמדה שלהם זה הרבה יותר קל.
אני לא מכיר את המחקר או הסטטיסטיקה לגבי טובי החיילים שגרים באריאל (ולא בניר-עם או באר שבע), אני מניח שחקרת ובדקת את זה. מה שכן, אני יכול להתווכח ולהביא עדויות ממני ומאחרים לגבי הנכונות שלהם להגן על שמאלנים, או, נכון יותר לומר, על מה שהם מוכנים ורוצים לעשות לשמאלנים (רמז: זה לא להגן עליהם).
ולבסוף, אם אריאל תשאר בכל הסכם שיחתם, אני מציע לחכות עד שיהיה כזה הסכם ואז לדון בבניית מוסדות ציבוריים במקום שאותם שמאלנים שאת מזכירה לא רואים בתור חלק ממדינת ישראל. ואגב, גם מדינת ישראל לא רואה באריאל חלק ממנה (לפחות רשמית, השטחים הם לא חלק מהארץ). אחרת, אולי אפשר גם לבנות אולם קולנוע בבגדד, כיון שלפי ההבטחה זה הולך להיות שלנו מתישהו.
אגב, קראת את המאמר שקישרתי אליו? ראית את הסרטים שם?
אהוד, חבר של
איתי יקירי, אני לא חושב שפרסמת בלוג בשביל שאחרים יסתמו, אחרת למה פרסמת? שא בתוצאות :-)
ולעניינו: אנו חיים במדינה דמוקרטית וגם אם שחקן עובד בתיאטרון ציבורי עדיין זכותו לסרב להופיע במקום מסויים אם הדבר נוגד את השקפותיו, גם אם הדבר יסכן את מקום עבודתו. "הבימה" זה עדיין לא "הבולשוי".
עם כל הכבוד למירב, אין שום קונצנזוס על אריאל כשטח בלתי נפרד ממדינת ישראל והחוצפה להקים עיר על שטח שמכל הבחינות אינו שייך למדינה, לא הופך אותה לשטח ריבוני ע"י יצירת עובדות בשטח. גם את ימית פינו ואני מאד מקוה שגם את אריאל יום אחד.
ולגבי לוחמי צה"ל הטובים והנעימים, מה קשר מחט ל..? האם עצם היותם חיילים אמיצים מצדיקה את עובדת מגוריהם על אדמה שאינה שייכת להם? למה מה?
בכל מקרה, כל עוד יש לכם חברים כמו אהוד, אני לא מודאג :-)
איזה קטע שאני יכול לריב שעות על גבי שעות עם כל אחד מכם, למרות שאתם מייצגים דעות מנוגדות בתכלית.
כולכם - השמאלנים, הימנים וכמובן הערבים, אטומים ולא רואים מטר מעבר לאף שלכם
שמע,
לא כולנו איתי :)
Post a Comment